כשמדברים על מרכז תאילנד מתכוונים בעיקר לבנקוק , שנראית ומתנהגת כמו מדינה שלמה , וגם על קאנצ'אנבורי - עיירת הקיט של בנקוק (שעתיים נסיעה בד"כ).
בגלל מיקומה הנוח של בנקוק (מרכז תאילנד ) , זוהי עיר שתמיד חוזרים אליה , תמיד עוברים דרכה , הכי נוח וזול לקנות שם כרטיסי אוטובוס וכרטיסי טיסה לשאר הערים
בתאילנד וכן לארצות הקרובות , ושם גם פוגשים את כל החבר'ה (החבר'ה מהטרק בצפון , מהפול-מון באיים , מהמילואים , אקסיות מהעבר , המרצה שלך באוניברסיטה ,הרס"ר מהבקו"ם ואת אחותך הקטנה ). לאחר שעברתם טיסות לתאילנד בזמן של יותר מ 10 שעות טיסה אל תתקצמנו ולכן מומלץ לקחת משדה התעופה של בנקוק מונית לרחוב הקוואסן (הנקרא גם רובע באנגלאמפו) ,

הנסיעה אמורה לעלות 052 באט ,ל-4 אנשים כאשר המחיר כולל את אגרת הכביש המהיר (למרות שבטוח הנהג יבקש ממכם להוסיף לו כסף על זה ) .

מלבד היותו של רחוב הקוואסן מרכזי למדי , ונמצא סמוך לארמון המלך , ולו'אטים רבים , זהו גם הרחוב המומלץ ביותר לנחיתה רכה , הרחוב מלא בגאסט-האוסים ובמשרדי נסיעות , וכמובןשהשפה הרשמית בו היא עברית , תוכלו לשאול כל ישראלי ברחוב איפה כדאי לישון , ואפילו שהוא נחת בבנקוק שעתיים לפניכם כי הוא חסך ונסע באייר-ג'ורדיאן ,הוא כבר ירגיש פז"מניק ויעזור לכם. מלבד זאת , הרחוב מלא בדוכני מזון , בגדים , דיסקים , וכל דבר שאפשר לחקות ולמכור לישראלים ,

ברחוב יש כמובן גם פאבים ומסעדות רבות , עגלות שעליהן מכינים פתאי , בננה לוטי או סתם פירות העונה הנמכרים בשקית ניילון עם קיסם (ראו בדף האוכל) , ברחוב יש חנויות ספרים להחלפת ספרים (הארי פוטר שולט) ,אפשר לעשות ברחוב צמות בשיער וקעקועים זמניים (חינה) , וכמובן

כמובן שעם כל הבאלגן , התנועה ברחוב גם סוענת בשעות היום - מוניות , אוטובוסים , קטנועים , וטוק-טוקים לרוב. בקיצור - בלאגן אטומי של צבעים , ריחות , רעש , מוזיקה , אנשים , ומכונית , אבל חובה להגיע. אי-אפשר להמליץ על גאסט-האוס טוב באיזור , התנאים משתנים מהר יותר משער הבאט , בדר"כ כלל הישראלים יודעים לאן ללכת , מומלץ פשוט להתייעץ עם כמה , בכל מקרה לא תישארו שםהרבה זמן , אחרי שלושה ימים בבנקוק תרצו לברוח.עם הגיעכם בפעם הראשונה לבנקוק בודאי תירצו לראות את בודהה , במרחק הליכה מהקוואסן (או 3 דקות בטוק-טוק) תגיעו ל" ו'אט פו "(OHP TAW) ,זהו הו'אט הגדול והעתיק ביותר בבנקוק

ובו נמצא , מלבד אוסף גדול של פנלים , תבליטים , ופסלים , פסלו הידוע של בודהה השוכב שאורכו 46 מטר , מכוסה זהב , ורגליו עשויות פנינים. המקדש פתוח בין שמונה לחמש אחה"צ , אנחנו לקחנו מדריך מקומי איתנו , וכך גם למדנו את כל הסיפור שעומד מאחורי בודהה , (וכמובן שלא אספר לכם כי אני שילמתי המון כסף למדריך הזה ) , הסברים על תאילנד , על הנזירים הלובשים כתום , וכמובן שבמהלך הסיור ,התחנפו אלינו כי ראו שלקחנו מדריך אז זכינו למאסז' מענג

ולחיזוי עתידות ע"י נזיר המקדש (ומשום מה , עדיין לא זכיתי בפרס כספי עצום כמו שהוא הבטיח לי ?!). במרחק הליכה מהמקדש נמצא ארמון המלך (לא לקחת טוק-טוק , זה בסה"כ מעבר לכביש !!! ) , הארמון לא פתוח בשעות סדירות אז פשוט לשאול בגאסט-האוס מתי כדאי להגיע. הארמון יפה , בתוכו נמצא המקדש המלכותי , מספר בניינים, וציורי קיר , ובבית התפילה המרכזי ניצב בודהה הברקת (אוף , עוד פעם בודהה ) , כמו כן אפשר להיכנס אל התאים המלכותיים , אל בית המטבעות ,

אל הגנים המרהיבים , ושאר אוצרות המלך , נחמד , לא יותר , אוקי , התלהבנו , אבל ביננו הסיאם סנטר שווה יותר . במרחק של כחצי שעה מהקוואסן (מומלץ לקחת מונית ולא טוק-טוק כדי לא למות בדרך מהזיהום אויר ) ,נמצא הסיאם סנטר ומולו הטוקיו סנטר , זהו למעשה קניון ענק ,הסיאם סנטר הוא יותר קניון

לעשירים , ולכן הוא גם ריק , וממנו אפשר לעבור לטוקיו סנטר , שהוא פשוט קניון שוק ! , מאות דוכנים , בסגנון הדוכנים בקוואסן , אבל מסודרים (יחסית) , בכל קומה דברים שונים -קומה של בגדים , קומה של אוכל , קומה של מכשירי חשמל , והכל במחירים מצחיקים , ועוד לפני ההתמקחות (משחק של פלייסטישיון 03 באט , מיני דיסק 001 דולר ) , ובקומה האחרונה - הקולנוע ,

מה אני אגיד לכם , ישראל נמצאת שנים מאחורי תאילנד בעסקי הקולנוע , כיסאות   P.I.V.

החוויה המרטיטה , לפני כל סרט , אחרי הפרסומות , כל הקהל באולם קם ושר את ההמנון כשעל המסך מתנוססות תמונות מחיי המלך האהוב (המלך בצבא , המלך הולך לים , המלך נוסע במרצדס , המלך מתמקח על ליוויס בקוואסן (טוב, אולי האחרון לא )). הערת המערכת: מומלץ להגיע לסרט עם בגדים ארוכים ואפילו שמיכת פוך - ההנהלה מקפיאה את הקהל

ובעיקר את הישראלים שבאים עם סנדלים בד"כ.